"כְּבָר חָשַׁבְנוּ נִצַּחְנוּ הַכֹּל | מִגְדָּלִים בַּשָּׁמַיִם בָּנִינוּ
בֵּן אָדָם, מִי צָרִיךְ בֵּן אָדָם? | לֹא יָבוֹא עוֹד מַבּוּל בְּיָמֵינוּ
לְעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא נִפֹּל | תַּעֲזֹב, נִסְתַּדֵּר בְּעַצְמֵנוּ
חֲכָמִים, נְכוֹנִים וְצוֹדְקִים | וּכְלוּם לֹא נִמְצָא מֵעָלֵינוּ
עַד שֶׁבָּאת | וְהִדְבַּקְתְּ | וְשִׁגַּעְתְּ | וְהִסְגַּרְתְּ | וּבִלְבַּלְתְּ | וְהִבְהַלְתְּ
מִי אַתְּ?" (חָנָן בֵּן אֲרִי)
זו הייתה שנת ה"בום", כמו שכתבה קרן פלס, אין ספק. לכולנו.
באמצע השגרה המבורכת, לפתע משהו לא צפוי, ביג טיים, טרף את הכל וחילק קלפים חדשים, לא מוכרים בכלל.
משפשפת עיניים ומביטה לאחור בפליאה לראות את הדרך שעברתי השנה ורואה את ה-סדר החדש שיצרתי מתוך המבול הזה.
לפני שנה בדיוק, כולנו היינו כבר בתוך הכאוס של המבול. מכונסים תקופה ארוכה בתוך עצמנו, ביתנו ומשפחותינו.
לקחתי על עצמי להיות ה"אמיצה" שיצאה מהבית בתקופת הסגרים לקניות, לסידורים ולכל מקום: חמושה במסיכה דוהרת לכל מקום בחוץ, ללא חת עם בטחון מושלם שהכל בסדר ואין מה לדאוג כלל, אבל בפנים הכל היה רועש.
השנה הזו הפכה את כל מה שמוכר ואהוב, למשהו אחר, לא מוכר, שההסתגלות אליו היתה מאתגרת. החופש שהיה לי, נלקח בפתאומיות ומצאתי את עצמי בבית עם כולם 24/7 : בן זוג ,שהפך מ-מפוטר קורונה לבעל עסק עצמאי בפתאומיות, ילד שנשאר נטול גן ותינוקת בת שנה פלוס שמסתובבת בין כולנו.
אין שקט, אין חופש, הקליניקה שלי התרוקנה, לעיתים, היו מפגשי זום פה ושם – וזהו.
מתוך המקום הזה למדתי לשחרר מתוכי את ה-מוכר, להתנסות בדברים חדשים, להגיד "לא" להצעות שקיבלתי כי הן לא מתאימות לי בנקודה הזו בחיי ולסמוך על עצמי שיש לי את היכולות להתקדם בעצמי ביחד עם הסערה. גיליתי את המשפחתיות מחדש, התקרבתי לילדיי וביליתי איתם זמן איכות רב יותר ותודות לבן זוגי הנפלא, מצאתי מחדש את השעות להיות ב"חדר משלי" וליצור דברים חדשים.
מתוך המקום הזה, גיליתי אומץ להתנסות בדברים: אני מרצה ומנחת קבוצות כבר המון שנים ולרוב, הסדנאות (או הרצאות) שהנחיתי בחיי היו ONE SHOT . בשנה הזו נולדה התכנית : NLP מעשי לשימוש עצמי: קורס NLP קצר שהעברתי בזום הפעם הראשונה: זו הייתה חוויה מרתקת להכיר אנשים מדהימים דרך המסך, עם סיפורי חיים מדהימים ולהרגיש שוב כל כך קרוב, דרך מסך מחשב. בסדנה הזו, לימדתי כלים מעולם ה-NLP שמאפשרים, ניהול רגשות, חופש רגשי ועוד והרגשתי שוב מחוברת למשמעות העמוקה של חיי. התכנית הייתה מוצלחת ביותר והמשתתפים חוו פריצות דרך משמעותיות, כל אחד בתחומו, כך שרגע לפני הסיום, הם ביקשו תכנית-המשך ואז נולד הקורס המתקדם, שאף היה ארוך יותר מקודמו.
בתוך כל הטוב הזה, המציאות הנורמלית החלה לחזור אט –אט, הסגרים נעלמו וחזרנו לסוג של שגרה מבורכת עד שהגיעה הסערה החדשה.
בבוקר אחד רגיל, הרגשתי כאבי תופת בבטן ובאותו היום מצאתי את עצמי
מאושפזת בבי"ח. אחרי מספר שבועות כואבים בבית, מצאתי את עצמי בניתוח – והאירוע הזה שוב שינה את חיי ב-180 מעלות.
זה ידוע, שיש קשר הדוק בין גוף-נפש וכשהגוף "מסמן" לנו, זה אומר שיש מסר משמעותי, שככל הנראה, לא הבחנו בו. גם לפני הניתוח, וגם לאחריו , עד היום, למעשה, שיניתי את הרגלי האכילה / תזונה, לימדתי את עצמי לחיות באורח חיים בריא, דל שומן ומרובה מים, הרגל שאימצתי לשארית חיי. התובנה המשמעותית מהתקרית הזו הייתה בעלת עוצמה, כי בתחילת הדרך חשבתי לעצמי: "איך זה אפשרי לבשל אוכל בלי שמן? הרי כל סיר בישול מתחיל אותו הדבר (כמעט): "קחי סיר, קצצי בצל וטגני אותו" ואחר כך, כל היתר. מסתבר שלא רק אפשר אחרת, אלא שזה לא גורע מהטעם אפילו לא במקצת. זה מרגיש טעים באותה מידה בדיוק – רק הרבה יותר בריא.
בשנה הזו היו גם ציוני דרך מרגשים, שאני שמחה להיות חלק מהם: נבחרתי להשתתף בספר ההשראה העולמי של 222 : מדובר במיזם של הילה סידי, שלקחה על עצמה להוציא לאור ספר הכולל אנשים עם סיפור חיים מעורר השראה, שמשתפים רגע השראה אחד מחייהם ובא לקדם ערכים של אנושיות, אומץ, תקווה, אמונה ושמחה. גם אני נמנית על האנשים בספר הזה והוא עומד לצאת לקראת החגים ולהיות מופץ בארץ ובכל העולם. יש ל-מה לצפות :)
המתנה שקיבלתי לאחרונה, לקראת יום ההולדת הוא מינוי חדש: בשנת 2019 הוקמה לשכת ה- NLP בישראל על ידי בתי הספר ומורי NLP מהמובילים בארץ ומטרתה הוא להוות תו תקן להסמכת מנחי ה-NLP ולקדם את הידע בתחום בארץ ובעולם.
מעבר לעובדה שאני חברה בלשכה, בימים אלה, אני הופכת להיות המנהלת האירגונית של לשכת ה-NLP בישראל וזוהי עוד טביעת אצבע משמעותית בשנה הזו.
לסיכום, מאחלת לעצמי שבשנה החדשה אלמד דברים חדשים, ארחיב את ההשפעה שלי על חיי אנשים גדולים וקטנים ובעיקר, אצליח ללכוד את רגע האושר הקטנים. כי הם תמיד קיימים. רק צריך להישיר מבט אליהם.
יום הולדת מאושר לי.