• תמרה חרמון

איך להיות אסרטיבי? מדריך למשתמש



















"ויתרתי על מה שרציתי לעשות – ואני מצטערת על זה" "העדפתי שלא להגיד מה אני רוצה – כדי לא לגרום לויכוח" " יש לי פחד שאעשה את מה שאני רוצה ויידחו אותי" "אני מפחדת לטעות. מה לעשות?" "מעולם לא השמעתי את הקול שלי"




האם אתם מזהים בעצמכם חלק מהביטויים הללו?

אסרטיביות אינה תכונה מולדת, אלא נרכשת והחדשות הטובות הן שניתן ללמד את עצמנו לרכוש אותה בכל שלב בחיינו.

מחקרים שנעשו בתחום האסרטיביות גילו שיש חוסר הלימה בין המידה שבה אנחנו תופסים את עצמנו כאנשים אסרטיביים לבין האופן שבו הסביבה מדרגת את מידת האסרטיביות שלנו.

אחד התרגילים שאני נותנת ללקוחות שלי הוא לראיין אנשים בסביבת החיים הקרובה שלהם (בני משפחה, בני זוג, חברים לעבודה, חברים קרובים וכו') ולשאול אותם שאלות ספציפיות שיתנו לכם ראי לאופן שבו הסביבה תופסת אתכם.

אולי תופתעו לגלות, שרוב התרחישים, שאנחנו בונים לעצמנו במחשבה, באופן דמיוני, אינם קורים באמת במציאות ולכן הצעד הראשון בבניית אסרטיביות היא להיות מודעים לקול הפנימי בראשכם ולשים סימן שאלה אחרי כל מחשבה מהסוג הזה.



אנשים מתבלבלים בין אסרטיביות לאגרסיביות ופעמים רבות, זה אחד המכשולים' שמונע מהם לפתח את עצמם. אסרטיביות היא היכולת לבטא את עצמנו ואת הרצונות שלנו, באופן שאינו פוגע בזולת, אלא מתייחס אליו בכבוד וזה אומר:


מותר לנו לסרב לבקשות מותר לנו להביע את דעתנו ולחשוב אחרת מהזולת, גם אם היא שונה מותר לנו לתת משוב לאחרים על דבר, שלא נראה לנו מותר לנו להשמיע את הקול שלנו מותר לנו (ואפילו חובה) להגשים את החלומות ולהשיג את המטרות שלנו וכל אלה אפשריים תוך כדי כיבוד נקודת המבט השונה של הזולת.