כמה פעמים קיבלתם החלטה או התנהגתם בדרך מסוימת ואחר כך מצאתם את עצמכם תקועים עם תחושת אשמה?
מכירים את "הילד הזה" שנמצא בכל גן | כיתה ומרביץ לכולם?
כמה אנשים פרפקציוניסטים אתם מכירים בסביבה שלכם?
יש משהו משותף לכל הדוגמאות המובאות לעיל והוא אותו דבר שמניע את ההתנהגות של כל אחד מהם, למרות שמדובר בגילאים שונים ובנושאים שונים לגמרי.
אחת מהנחות היסוד של גישת ה-NLPהינה "מאחורי כל התנהגות – קיימת כוונה חיובית" וזו יודעת להבהיר את מה שמניע את ההתנהגות שלנו
מאחורי הקלעים.
לכל אחד מאתנו יש סיבה לכל פעולה שהוא עושה. אנחנו תמיד מנסים להשיג משהו בצורה מודעת או לא מודעת. ייתכן שנחשוב על פעולותיו של אדם אחר כשליליות, אך לאדם שמבצע את ההתנהגות המעצבנת יש כוונה חיובית מאחורי מעשיו.
קל לראות את הכוונה החיובית, כאשר מדובר בהתנהגויות מקדמות כגון:
אדם שעושה ספורט, שלוש פעמים בשבוע בהתמדה, או אנשים שאוכלים אוכל בריא או אמא שמפרגנת לילדיה על בסיס קבוע. בדוגמאות הללו – הכוונה החיובית – ברורה.
התפיסה שבבסיס כל התנהגות יש כוונה חיובית עובדת גם כאשר אנחנו חשים לכודים במחשבות | רגשות | התנהגויות שחוזרות על עצמן או מה שאנחנו מכנים "התנהגות של הרס עצמי" ואנחנו לא מצליחים לשנות את המצב, על אף המאמצים המרובים.
לאחרונה, הגיעה אליי נערה שהתלוננה על תופעת רפלקס הקאה שחוזר ונשנה בסיטואציות מרובות. היא שיתפה שזו תופעה ישנה, שהייתה לפני שנים רבות בילדותה ונעלמה ולאחרונה – זה שוב חזר. התופעה הזו גורמת לה להיות לחוצה באופן מתמיד, לחשוש להיפגש עם אנשים ולהיות בסביבה חברתית, שמא הרפלקס יופיע והיא תמצא את עצמה מקיאה בציבור. כאשר עשינו תהליך בירור של הכוונה החיובית – מצאנו שהרפלקס עונה על הצורך בהגנה על עצמה בסיטואציות חברתיות, דבר שהיא לא ידעה להגיד באופן מודע בשיחה המקדימה.
למרות שאנחנו מתקשים לקבל את נקודת המבט הזו, יש בה הגיון רב משום שהיא מספקת לנו אפשרות לפתור מצבי תקיעות מרובים.
כאשר אנחנו מדברים על "כוונה חיובית", למעשה אנחנו מכוונים את תשומת הלב שלנו לגלות מה הצורך שמתמלא בעצם אותה התנהגות או הרגשה שחוזרים על עצמם, שלרוב איננו מודעים לכך.
גם אם איננו מסכימים לסבול התנהגויות שאינן מוסריות או חוקיות, חשוב לזכור שבתפיסה של האדם המבצע את הפעולה – באופן לא מודע – יש כוונה חיובית מאחורי ההתנהגויות שלו. כדי להתחיל להבין אנשים בצורה יסודית יותר, חשוב שנפנים את הרעיון שמאחורי כל התנהגות יש צורך חשוב לאדם שמתמלא בעצם ההתנהגות. אין פירוש הדבר שאנחנו צריכים להסכים לאלימות גופנית או מילולית או לכל התנהגות אחרת הפסולה בעינינו. המטרה העיקרית היא להתחיל להסתכל על המצבים האלה בצורה מעמיקה יותר.
דוגמה ברורה שמדגימה את העניין היא אותו ילד שמכה את כל חבריו לגן. עיקרון הכוונה החיובית אינו מצביע על כך שההתנהגות של אותו ילד היא "חיובית" אלא מרמזת על הצורך לקבל תשומת לב, למשל. זה ברור, שיש דרכים מגוונות חיוביות לקבל תשומת לב ויחד עם זאת, פעמים רבות, אנחנו פועלים בצורה אוטומטית ולא מודעת באופן שממלכד אותנו ובו בזמן, ממלא צורך חשוב עבורנו. לכן ההתייחסות לעיקרון הכוונה ה"חיובית" מופרדת מהשיפוט הרגיל או טוב / רע, מותר / אסור או בסדר / לא בסדר.
פעמים רבות, ניתן לראות שיש כוונה חיובית מאחורי מצבים בהם יש לנו מטרה ברורה שאנחנו רוצים להשיג ולמרות המאמצים הרבים שאנחנו עושים, יש תחושה של "צעד קדימה – שניים אחורה", מוכר לכם?
בתהליך NLPזיהוי הכוונה החיובית המניעה את ההתנהגות שאינה משרתת אותנו מאפשרת לפתח פתרונות חלופיים ויעילים יותר למימוש הצורך ולכן זה אפקטיבי לצורך יצירת השפעה.
כוונות חיוביות מצויות לא רק מאחורי התנהגויות, אלא גם מאחורי הרגלים כגון כסיסת ציפורניים, מחשבות בעייתיות או מעכבות (אמונות מגבילות, מחשבות טורדניות וכו') וגם בהקשר של רגשות (לחץ, חרדה, דיכאון וכו'). כמובן שהעיקרון הזה מתאים גם לכל ההתמכרויות. דוגמאות אפשריות הן – כוונה חיובית של התמכרות לעישון יכולה להיות רוגע, עצירה וכו' וכוונה חיובית של התמכרות לאלכוהול יכולה להיות תחושת חופש בסיטואציות חברתיות, התמודדות עם קושי ואתגרים וכו'. גישת ה-NLP מתייחסת גם לסימפטומים פיזיים מתוך עיקרון הכוונה החיובית כלומר מקרים בהם הגוף הפיזי אינו מתפקד כראוי ו-"שולח מסרים" פיזיים לחוסר איזון, משהו לא תקין וכו'.
מזמינה אתכם לסרוק את המחשבות ולהתחיל לאתר את הכוונה החיובית מאחורי התנהגויות שלכם ואולי לגלות את הכוונה החיובית מאחורי התנהגות שהייתם רוצים לשנות.