אני חיה על פני האדמה כבר מספר עשורים מכובדים.
כמי שעברה מסע חיים ארוך, מפותל ומאתגר, שהתחיל בשני עשורים מלאי אלימות
הן כילדה והן כאישה צעירה נשואה, אני בוחרת לשתף את השיעורים החשובים
שלמדתי לאורך שנות ההתפתחות האישית שלי, שהביאו אותי עד הלום.
1. לסבול זו אופציה – לא חובה!
אחד השיעורים הגדולים שלמדתי בתחילת המסע האישי שלי.
התחושה שליוותה אותי מהיום שאני זוכרת את עצמי, כמעט שלושה עשורים
(עד גיל 28 למען הדיוק) היא שחיי הם סבל מתמשך, ארוך ואינסופי.
חשבתי ש-"זה המזל שלי" (מה זה "מזל" בכלל? לא מאמינה בזה).
אחרי 48 שנים על פני האדמה, ברור לי לגמרי שזו בחירה.
ו-כן, יש ימים מאתגרים, שבהם רוחי נופלת וזה בסדר. אני יודעת שאני
"בעלת הבית" של ההרגשה הזו ונותנת לעצמי מסגרת זמן להיות בתוך זה
ואחר כך – לצאת משם.
2. אל תבזבזו זמן בלהכות על הקיר בתקווה שיהפוך לדלת (קוקו שאנל)
לעתים נדמה לנו, שאם נתאמץ מספיק, או אפילו נחכה עם תקווה גדולה
"זה" ישתנה. ה-"זה" יכול להיות – בן הזוג, המצב, הבוס בעבודה, מצב הרוח
או החיים בכלל. זה לא בדיוק עובד כך. במשך ה-20 שנים האחרונות הוכחתי שוב ושוב שאני יכולה לשנות אך ורק את עצמי. לא יכולה לשנות אף אחד מחוצה לי. לעתים, כשאנחנו משתנות, זה נדמה לנו שאותו דבר "בחוץ" השתנה וזה לא מקרי. מה שבאמת השתנה זו הדרך שבה אנחנו תופסות את המצב – וזה לכשעצמו – דבר עצום ומשחרר.
3. אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחותה ללא הסכמתך (אלינור רוזוולט)
המשפט הזה מחבר אותי לנישואיי בגיל צעיר. בחלוף השנים, אני מבינה לגמרי את הבחירה שעשיתי, כי היא מתחברת לגמרי להטבעות עבר ילדותי, שהייתה מאופיינת באלימות על מרבית גווניה. יחד עם זאת, אחד השיעורים העוצמתיים שלמדתי הוא שאני זו שאפשרתי לזה לקרות. זה ברור לי, שאם היום מישהו בעולם היה מעז להתייחס אליי כמו שאפשרתי בעבר, הייתי מיד חותכת וממשיכה קדימה. האנשים היחידים שאני מקיפה את עצמי בהם, הם אלה שמעצימים אותי ואת דרכי. לא פחות מזה.
4. האתגר הוא לא להיות מושלמת, הוא להיות שלמה (ג’יין פונדה)
הפעם הראשונה, שלמדתי שאסור לעולם לעשות טעויות הייתה בכיתה א'.
אני זוכרת איך הייתי לומדת בשקדנות את אותיות האלף – בית ואחרי מאמצים מרובים, שכתבתי שורות שלמות של אותיות, אימא הייתה אומרת לי ש-"יש לך כתב חרטומים" ומוחקת את כל הדף שכתבתי ומורה לי להתחיל מהתחלה. בתקופה הזו התחיל להתגבש הפרפקציוניזם , שליווה אותי במשך שנים מרובות. מצד אחד, בזכות השאיפה לשלמות – הגעתי להישגים מרובים בלימודיי וסיימתי תואר ראשון מצטיין ומצד שני, האופן שבו ניהלתי את חיי במשך למעלה משלושה עשורים היה מלא אתגרים וקשיים שהערמתי על עצמי בשאיפה להגיע לשלמות הבלתי מושגת.
השיעור הזה פגש אותי גם במובן של קבלת עבר – ילדותי והיכולת לסלוח ולשחרר את המעמסה המעיבה מתוכי. זו ההבנה העמוקה שאין לי מה "להתווכח" או "לריב" או "להתנגד" לעבר שלי. אי אפשר לשנות אותו. לחיות חיים שבהם אני שלמה עם כל מה שיש וכל מה שאין , אלה חיים מלאים בשקט פנימי ורגעי אושר מרובים שמופיעים לאורך כל הדרך.
5. מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח
(אסטריד לינדגרן, ששיחקה את "בילבי")
פעם חשבתי שאם אני עושה משהו ולא מצליחה - זה אבוד. אין טעם לנסות שוב. הייתי קשה עם עצמי, "מלקה" את עצמי במחשבות ומלבה את המחשבות השליליות, שהיו חלק מפואר מהעבר שלי.
אחרי שסגרתי את כל מגירות העבר הפתוחות והתחלתי לגלות מחדש מי אני באמת ומה היכולות שלי, הרשיתי לעצמי להעז להגשים את כל מה שרציתי.
מאז ועד היום, הגשמתי את כל החלומות הגדולים שלי (זה לא אומר שאין לי עוד חלומות:) לא משנה כמה אתגרים היו בדרך וכמה פעמים הייתי צריכה להתחיל מחדש. היום זה ברור לי יותר מתמיד, שכל חלום ניתן להגשמה בתנאי שאני מחויבת, מאמינה ביכולת שלי להשיגו ומתמידה בעשיה.
6. המעשה האמיץ ביותר הוא לחשוב בעצמך בְּקוֹל רָם. (קוקו שאנל)
במשך שנים מרובות הייתי שקופה. בצעירותי הייתי מה שאני מכנה "ילדת אויר" : אם לא היו פונים אליי, אפשר היה לפספס שאני נמצאת. אחד השיעורים המשמעותיים שלי היה להשמיע את קולי בכל הזדמנות להיות ישירה ולהגיד את מה שיש לי, גם בסביבות לא-תומכות ומאתגרות.
7. תחשבי כמו מלכה. מלכה לא מפחדת להיכשל. כישלון הוא אבן דרך נוספת לגדולה. (אופרה וינפרי)
אין לי כתר, איני חיה בארמון ואיני עשירה מופלגת, כמו שדמיינתי שאני רוצה כילדה. יחד עם זאת, ברור לי לגמרי, שאני מלכה לאו דווקא במובן החומרי של המילה. אני חיה בשלמות עם העבר שלי, אני גאה בדרך שעברתי ובמקום שאני נמצאת בו היום. אני מאמינה ביכולת שלי להגשים כל דבר ואני חיה חיים מלאי משמעות.
יום האישה שמח ומשמעותי, לכל הנשים, ב-אשר הן!
אסיים בדבריה המשמעותיים של מריאן ויליאמסון
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו, לא האפלה שבתוכנו ,שמפחיד אותנו יותר מכול.
אנחנו שואלים את עצמנו, איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?
למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות?
אתם ילדיו של אלוהים.
כשאתם בוחרים לשחק בקטן אתם לא משרתים את העולם.
אין שום דבר נאור בצמצום האישיות שלנו כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.
נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו.
הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו,
כל אחד מאתנו נושא את הקסם הזה בתוכו.
כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח
אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."