מאמר בנימה אישית
אני זוכרת איך זה היה להיות אני עד לפני 14 שנים.
אחת הדוגמאות שצרובות במוחי היא התקופה שגרתי במערב ראשון לציון בבניין חדש, עם חנייה פרטית, דירה מדוגמת למדי. אז עבדתי כגננת ואף ניהלתי צהרון בפעם הראשונה בחיי, הייתי מאוהבת עד מעל הראש – לכאורה נשמע טוב, לא?
מה שצרוב בראשי היה בכל פעם שהייתי מלקה את עצמי מנטלית, כשיצאתי מהבית והשארתי איזה צלחת או שתי כוסות בכיור, שלא הספקתי לשטוף. הייתי שטופת רגשות אשמה על "איך זה שלא הספקת לשטוף את הכלים ולהשאיר את הכיור נקי?".
הייתי פרפקציוניסטית בסולם בין 1-10 ברמה של מאה! הדבר חזר על עצמו גם כשהייתי צריכה לצאת לסידור קצר במרכז העיר, או אפילו להביא משהו ממקום קרוב. הייתי מתלבשת בהקפדה, מתאפרת בהקפדה ולאף אחד לא היה סיכוי לתפוס אותי כשאיני נראית מושלם (על פי התפיסה שלי, כמובן)
אם תשאלו אנשים מה היא חירות עבורם או מה המשמעות של להיות חופשי באמת , סביר להניח שתשמעו את התשובה "לעשות מה שבא לי, מתי שבא לי, כמה שבא לי". אנשים קושרים את תחושת החופש שלהם במוקדים חיצוניים כגון כסף או מצב מסוים בחיים. שנים רבות העדתי על עצמי, שאינני יודעת לדחות סיפוקים, שאני בדיוק כמו הילדים בגן ואם אני רוצה משהו–אז אני רוצה אותו כאן ועכשיו. גם זה איננו חופש אמיתי.
במשך שנים מרובות חקרתי את משמעות החופש עבור אנשים וכמובן עבור עצמי וכבר באותה "שנה מדוברת" , כשגרתי במערב ראשל"צ, מצאתי את התשובה המדויקת :
החופש האמיתי הוא כאשר אנחנו חופשיים מכל מגבלה מנטלית, תפיסתית או מחשבתית והבחירה נמצאת לגמרי בידיים שלנו. למעשה, תחושת החופש האמיתי נמצאת ביכולת שלנו לבחור ברגע נתון.
אם החופש האישי שלך קשור במוקד כלשהו לדוגמה: "אם יהיה לי כסף אז אוכל להרגיש חפשי לעשות מה שאני רוצה". או למשל: "כאני אקבל העלאה בשכר, רק אז ארגיש בסדר להשקיע בעצמי ולעשות בשביל עצמי את מה שחשוב לי" זה סימן לכבילות מסוימת, סוג של עבדות.
אם שמחת- החיים שלך תלויה באם תקבל את מה שאתה רוצה או לא, זוהי דוגמה מובהקת לעבדות פנימית שלנו. זאת אומרת שבכל פעם שאנחנו נותנים כוח למשהו או למישהו על התחושה והמצב שלנו ברגע נתון, זה הרגע שבו אנו מכריזים על שלילת החופש האישי שלנו.
האם אתם מזהים את אחת מהמחשבות האלה?
- מה יגידו עליי ואיך אני נראה בעיני אחרים - אני לא יכול להגיד את זה – מה יחשבו עליי
- אני לא יכול לבקש את מה שאני רוצה- אני לא יכולה לעשות את זה עכשיו, כי יחשבו ש ..
כל אחד מהמשפטים האלה מתארת עוד דרך אנושית שבה אנו שוללים את החופש האישי – מה אחרים יגידו?
באותה "שנה מדוברת" למדתי את השיעור הגדול ביותר לגבי החופש האישי שלי והוא היכולת לבחור. והתחלתי לתרגל את זה (כי אז לא הכרתי את הכלים לשינוי מחשבות אוטומטיות של ה-NLP ): בחרתי להשאיר את הכלים בכיור במכוון ולבחור להרגיש בנוח עם זה. בחרתי לצאת מהבית, נטולת איפור ולהרגיש מצוין עם עצמי.
החופש האמיתי שלנו טמון ביכולת שלנו לבחור בכל רגע נתון איך אנחנו בוחרים לפעול, איך אנחנו בוחרים להרגיש ואיך אנחנו בוחרים להתנהג.
אז לשם ההבהרה – החופש האישי שלכם אינו נמצא מחוצה לכם, אלא בדרך שלכם לבחור איך להיות בכל רגע נתון ואין לזה קשר למשהו או למישהו. רק לבחירה החופשית שלכם.
השאלה היחידה, שאני רוצה להשאיר אותך לחשוב עליה היא:מה חייב לקרות על מנת שתבחר לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות שלך ותבחר באופן חפשי לגמרי להשקיע במה שנדרש לך על מנת להצליח ?
שתהא זו שנה מלאה בחופש אישי