מכירים את זה שנולד תינוק חדש ולפתע הסביבה משנסת מותניים לעזרה? אני, באופן אישי, לא מכירה את זה. אחרי מסע ארוך של שנים ועשרות סבבי טיפולים, הגשמתי את חלום האמהות הענק שלי וב-12.1.16, הבאתי לעולם את בני הראשון אריאל.
אחרי הלידה, כפי שאתם יודעים, או לא, חיי התהפכו מקצה לקצה: מצאתי את עצמי מתמודדת גם עם ההשלכות הפיזיולוגיות (אחרי ניתוח) וגם עם האימהות החדשה, שדרשה לשנות את הרגלי החיים מ-קצה לקצה.
בתוך כל זה, מצאתי את עצמי עטופה בסביבת אנשים תומכת, שהתגייסה להיות לעזר, להקל ולסייע בכל מה שנדרש עבור האוצר החדש שהגיע לעולם. זה התחיל במשפחות שלי ושל סמרל, בן זוגי, שהגיעו עם בישולים, מתנות וכסף מידי שבוע באופן קבוע – מה שריגש אותי באופן מיוחד ולא היה מובן מאליו כלל וכלל למרות שמדובר במשפחה הקרובה.
היריעה המשיכה להתרחב כאשר מצאתי את עצמי מוקפת בחברים, קולגות למקצוע ואף לקוחות (מגיל 12 עד בגרות ) מגיעים עם מתנות, סירי אוכל, מאפים והצעות לשמור על הבייבי למשך שעות וימים ומה לא...
אני לא צפיתי את כל זה קורה ועבורי זה מרגש בכל יום מחדש ולגמרי לא מובן מאליו.
מצאתי את עצמי חושבת – מה מביא כל כך הרבה אנשים לתת מעצמם, מהזמן שלהם ולהשקיע אנרגיה בנתינה ללא תנאי הזו ?
יכול להיות שיש כאלה שיחשבו שזה ברור שבני משפחה אמורים לעזור ברגעים כאלה (מה שבעיניי ממש לא מובן מאליו) אבל מה עם כל היתר ?
מה מניע חברים ואפילו לקוחות להירתם במוטיבציה אדירה לנתינה הזו? וכאן אתם נכנסים לתמונה !
______________________________________
חיבור לרגש
אחד המרכיבים הבסיסיים ביצירת מוטיבציה מניעה קדימה הוא החיבור לרגש: אין ספק שתינוק חדש מעורר רגש כמעט בכל אחד, כמו שהתינוק הראשון שלי עורר באנשים מרובים: תחושות של אהבה, התרגשות, שמחה, השראה והתלהבות – מה שמעורר רצון מיידי לעשיה.
לכל אחד מאתנו יש מטרות שחשוב לנו להשיג בכל תחומי החיים ומעט מאוד פעמים אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחבר למקום הרגשי של השגתן. כמה פעמים הרשיתם לעצמכם לדמיין איך אתם מרגישים ברגע שהשגתם את המטרה שלכם בזמן הווה (לא התבלבלתי ב-דיוק השאלה).
בדיוק כמו שתמונות של תינוקות רכים מעוררים בנו רגש באופן מיידי, כך כדאי שהמטרות יעוררו בנו תגובה רגשית עוד לפני השגתן, משום שרגש מניע אותנו לעשייה באופן טבעי.
השראה
כמה פעמים מצאתם את עצמכם צופים בתכנית טלויזיה, שהעבירה לכם מסר עוצמתי כל כך, שמיד אחרי זמן קצר מצאתם את עצמכם עושים משהו חדש בעקבותיה?
הסיפור האישי שלי בהקשר של מסע להגשמת האימהות פורסם ברשת, לא פעם, ואין לי ספק, שההגשמה וההצלחה הגדולים היו חלק ממה שהניעה אנשים מתוך ההשראה הגדולה של הצלחה של מימוש המטרה מעבר לכל הנסיבות.
גם השראה מעוררת בנו רגש ומניעה אותנו באופן טבעי לפעולה ולכן היא מרכיב חשוב בכל דרך שאנחנו עושים בהשגת מטרות.
מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם – באיזה אופן המטרה, שחשובה לי,מעוררת בי השראה?
אחד העקרונות הבסיסיים במצוינות אישית והשגת מטרות היא למצוא מישהו שכבר השיג את המטרה שאנחנו רוצים להתחקות אחר האסטרטגיה שלו כך שנוכל לדגום אותה וליישם אותה לגבי המטרה שלנו.
נתינה = מתן ערך
"רק אלה שלמדו אודות תרומה כנה ונטולת אנוכיות חוו את ההנאה העמוקה של החיים: הגשמה אמיתית" (טוני רובינס)
הצורך בנתינה מעצמנו ותרומה לאחרים (לאו דווקא חומרית) הוא צורך פסיכולוגי שקיים בבני אדם ומימושו מביא לתחושה של הגשמה אמיתית בחיים.
אחת המסקנות שהגעתי אליהן, בתהיות שלי לגבי הנתינה חסרת התנאים שעטפה אותי מכל עבר היא – שאנשים אוהבים לתת מעצמם ערך לאחרים משום שזה מספק עבורם תחושת הגשמה אמיתית.
תחשבו לרגע על כל פעולות ההתנדבות הגדולות, שבני אדם עושים מסביבכם, בין אם תרומה ברמה החומרית או נתינה של זמן, ידע או כל נתינה אחרת . אם הייתם שואלים את אותם אנשים באיזו מידה הם נתרמים מהנתינה שלהם –סביר להניח שהייתם מקבלים תשובות דומות ממרביתם. כאשר אנחנו נותנים ערך מעבר לעצמנו אנחנו חווים לא רק סיפוק והגשמה אלא מרגישים משמעותיים וחשובים, בעצם הנתינה שלנו.
שאלו את עצמכם: כאשר אשיג את המטרה שלי – איזה ערך זה יתן לי? איזה ערך זה יתן לסביבה האנשים שלי?
ועכשיו, דמיינו לעצמכם את המטרה שחשובה שלכם כשאתם מחוברים להרגשה שכבר השגתם אותה, מלאים בהשראה ומחוברים לנתינה ולערך שיש למימושה ויכול להיות שתהיו מופתעים מההתבהרות של הדרך שמופיעה לכם להשיג אותה ביעילות ובקלות.