כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, א' סיפרה שיש לה התקפי חרדה מזה תקופה ארוכה והיא מתמודדת איתן באמצעות טיפול תרופתי. בפגישת ההיכרות הראשונה היא אמרה בקול נחוש: "אני רוצה להתחיל מחדש" ואחת התוצאות שהיא שמה לעצמה הייתה במילים שלה : להיות במצב ריגשי יציב, חזק כדי להמשיך הלאה.
אני זוכרת שלפני כ- 15 שנים, חברתי הטובה ביותר דאז, נפרדה מבן הזוג שלה, לקחה את זה מאוד קשה וקצת "נעלמה" לי. בדיעבד, גיליתי שאז היא קיבלה את התקף החרדה הראשון בחייה ונלקחה לטיפול ע"י איש מתחום בריאות הנפש. עברו למעלה מ- 10 שנים והיא נישאה והביאה ילדים לעולם ועד היום היא מטופלת בכדורים פסיכיאטרים וסאשנים עם איש מקצוע. במשך כל השנים הללו, חשבתי שהתקפי חרדה הם משהו שאם "לוקים" בו, זה משהו שנשאר איתך לתמיד.
כל זה היה נכון עד שלמדתי NLP. חרדה נוצרת כתגובה לתחושה של חוסר שליטה. אנשים מרבים לבלבל בין חרדה לבין דאגה: ההבדל העיקרי בין השניים היא הפרופורציונאליות : גם הדאגה וגם החרדה הן תחושות של לחץ או פחד (או שניהם גם יחד) שמתייחסות לזמן עתיד, אבל ביטויי הדאגה הינם פרופורציונאליים לעומת ביטויי החרדה, שביטוייה מוקצנים.
לתופעה יש מאפיינים פיזיולוגיים, ריגשיים ושפתיים, שניתן להבחין בהם בקלות אצל האדם החרדתי: החל מהדיבור הכללי והלא ספציפי, השימוש בתבניות שפה מסוימות מאוד, "לופים" רגשיים של חרטה, אשמה ו/או בושה וכלה בתופעות גופניות כגון – שרירים מתוחים, קוצר נשימה, תחושה של "עומד להתעלף" ועוד.
באימון NLP עם אדם חרדתי, ישנה עבודה ברמות שונות ואחת מהן היא ללמד אותו מחדש להתמודד עם מצבים ובעיקר כאשר הוא מרגיש שהוא נמצא לפני התקף חרדה. במפגשים הראשונים עם א', אמרתי לה לבקש מהרופא שלה להוריד את מינון הכדורים על מנת שנוכל לעבוד על נושא החרדות: כשהמינון החל לרדת, הסברתי ל-א' את מקור החרדות והתחלנו לעבוד במישורים שונים על התמודדות עם החרדות כולל תרגילים פרקטיים, שלימדתי אותה לעשות במקרים, בהם היא חווה מצוקה או תחושה שהתקף חרדה עומד להגיע .
באחד המפגשים, א' הגיעה למפגש איתי, אחרי שהיא הפסיקה לקחת את הטיפול התרופתי מזה מספר שבועות ושיתפה אותי שהיה לה שבוע מאתגר. "מה קרה ?" שאלתי. והיא סיפרה לי שהיא כמעט התמודדה עם התקף חרדה. כשביקשתי את כל הפרטים, היא סיפרה שהיא הייתה צריכה לעבור בדיקה רפואית בשבוע שעבר וכשהיא שאלה את הרופא שלה הוא אמר לה בצורה ישירה שזו בדיקה "כואבת".א' הגיעה לפגישה כשהיא מלווה ברגשות מצוקה ופחד מהכאב שהיא אמורה לחוש בשעה הקרובה. היא ישבה בחדר ההמתנה וחיכתה שיגיע תורה. היא סיפרה לי בפרטי- פרטים איך היא חשה את ההתקף הולך ומתהווה אט-אט ונזכרה בבני המשפחה שאמרו לה : קחי כדור, מה את סובלת ?. "אז מה עשית ? האם השתמשת בתרגיל שנתתי לך?" שאלתי. ו-א' סיפרה: שאלתי את עצמי : "את הולכת לחטוף התקף חרדה או לא ?" ואז נזכרתי בתרגיל שנתת לי לעשות, אבל הייתי מול אנשים ולא היה לי נעים לעשות את זה. "אז מה עשית?" שאלתי. ו-א' ענתה: אמרתי לעצמי: "את לא תיקחי כדור- את תתמודדי !!". נכנסתי לרופא והוא אמר לי: הבדיקה קצרה ולא כואבת כלל וכלל. וכששכבתי על המיטה, אחרי שתי דקות הוא אמר לי: "זהו, סיימנו!" והייתי מופתעת. בכלל לא הרגשתי כלום.
מה שמעניין ומרגש בסיפור של א' זה לקלוט שגם חרדות נמצאות בשליטה שלנו ואם אנחנו לומדים כלים פרקטיים להתמודדות איתן – אנחנו משיגים תוצאות מהירות ומופלאות.
אגב, מאז אותה פגישה, א' סיפרה לי על סיטואציה אחרת לחלוטין, שגם שם היא הרגישה שהחרדה "עומדת להתקיף" ובדיבור עם עצמה היא החליטה להשתלט עליה ולגדוע אותה באיבה. תמיד אמרתי שבורכתי בלקוחות אלופים !!! א' מעוררת השראה לגמרי, לא כך ?