• תמרה חרמון

עשרת הדיברות שלי


10 הדיברות שלי

לרגל יום ההולדת שלי, כמו בכל שנה, זהו זמן לחשבון –נפש.

זמן עצירה והתבוננות על הדרך שעברתי השנה, הפקת למידות ולקחים.

השנה, החלטתי לכתוב את עשרת הדיברות שהן נר לרגליי

והביאו אותי עד הלום

1. העבר לא חייב להיות העתיד שלך ממרום שנותיי, אחרי מסע ארוך ומפותל שבו צלחתי להתרומם ולהשלים עם עבר ילדותי ובגרותי – ברור לי לגמרי – שהעתיד לא חייב להיות המשך ישיר של העבר. זה לא אומר שזה כך תמיד.

ישנם אנשים, שסוחבים את סלעי העבר על הגב במשך שנים מרובות

ולעתים חיים שלמים ובכך מפספסים את מתנת החיים, שניתנה להם. כמי שחוותה ילדות מלאת אלימות פיזית ונפשית ובהמשך נישואין קשים שגם בהם הייתה אלימות – עברו כמעט שלושה עשורים מחיי

כדי להגיע להבנה העצומה – שהעתיד לא מחויב להיות המשך של מה שהיה.

זה דורש עבודה לא קלה, נכון ויחד עם זאת, אחרי 20 שנים של ניצחון על העבר שלי, אני יכולה לומר בוודאות מוחלטת – לא משנה מה עברת, לא משנה מאיפה הגעת – העתיד יכול להיות מופלא וחלומי הרבה מעבר לדמיון שלך.


2. האינטואיציה היא המצפן הטוב ביותר המסע המפותל שעברתי בעשורי חיי לימדו אותי לסמוך על תחושה פנימית, שהיא הרבה מעבר לחשיבה ההגיונית והלינארית, שמאפיינת אותי. לא פעם, היו סיטואציות, שבהן חשתי ההפך ממה שהמציאות הראתה ולעתים, היו מקרים שבהם "כאילו ניחשתי" את מה שצפוי לבוא, למרות שלא הייתה לי הוכחה מוצקה לכך. למדתי לסמוך על החכמה הפנימית הזו, שאני מכנה אותה אינטואיציה ועד כה – היא תמיד הובילה אותי למחוזות חדשים, שמטיבים איתי.


3. לסבול – זו אופציה. לא חובה.

קיבלתי את המשפט הזה מהמנטור הראשון והמשמעותי בחיי, שליווה אותי בשנים המשמעותיות של מסע ההתפתחות האישית שלי. זה לא היה פשוט להפוך כל אבן וסלע במעמקי הזהות שלי, לשחרר את העבר שלי, לסלוח, לשים מאחור, לרוקן את כל הכעס, האשמה, האמונות העתיקות ולהפוך מזהות של קרבן שמשדר שידורים חוזרים של העבר שלו – לתוך העתיד, לאישה שחיה חיים שהיא אוהבת ומביאה את הבשורה לאנשים אחרים. אז נכון, החיים הם לא סרט רומנטי נוטף דבש ויש אתגרים בדרך ועדיין, גם ברגעים של נפילה רגשית (כעס, עצב וכו'), אני יודעת שזו הבחירה שלי להרגיש כך ברגע נתון ושמה גבולות ברורים עד מתי אני רוצה להישאר במצב הזה – ואז לצאת ממנו ולהתחבר למשאבים הפנימיים שלי.


4. המשפחה שלך (=השורשים) היא קו הזינוק החזק ביותר שלך אחת התובנות החשובות, שהביאו אותי לפריצת דרך הראשונה והמשמעותי יותר מכל היא – שלא משנה מה קרה בעבר שלך, לא משנה מה ההורים שלך "עשו" או "לא עשו" בשבילך – עדיין המשפחה הגרעינית שלך היא המנחת שממנו ממריאים אל העתיד. כשסלחתי לאמי על הילדות האלימה שחוויתי במשך שנים לא מבוטלות, ה"ריק" שנוצר, ככל שעברו השנים, הפך לאהבה וחמלה לאמי היקרה.

5. כשיש לך "בעיה" גדולה יותר מחייך – מובטחים לך חיים מלאי משמעות אחרי ששחררתי את העבר שלי, למדתי שהדרך לחיות חיים משמעותיים היא מה שקרוי "למצוא את היעוד שלי". אני זוכרת את המעמד, שבו זה קרה, לפני 19 שנים, כשעמדתי על במה, מול מאות אנשים, אני ופחד הקהל שלי, רועדת בכל תא בגופי והצהרתי שאני הולכת לעשות הבדל בחיי אנשים. לימים, יצרתי את החזון שהולך איתי עד היום והוא "ליצור מפנה היסטורי באנושות, שבה אנשים חיים את החיים שהם אוהבים ומגשימים את החלומות שלהם". עברו מאז כמעט 20 שנים, והחזון הזה הוביל אותי להיות מי שאני היום – מנחה ומטפלת NLP בכירה, בעלת קליניקה, שעברו בה מאות אנשים, ילדים ונוער, שחיים את החלום שלהם. אושר.

6. אושר אמיתי הוא המצב שבו אני שלמה עם עצמי ומאשרת את מה שיש.

במשך שנים, נכתבו ספרים רבים על מושג האושר, ולא פעם אני נתקלת בדיונים בנושא "מה זה אושר?". אחרי שני עשורים של התפתחות עצמית שלי ונגיעה בחיים של אנשים מרובים, אני יודעת לומר, שעבורי אושר זה המצב שבו אדם שלם עם עצמו, על כל המשתמע מכך ו"מאשר" את מה שיש בחייו (וגם את מה שעדיין אין).

7. אני סומכת על עצמי, שבכל רגע נתון, יש לי את המשאבים להתמודד עם כל אתגר שהחיים מציבים בפניי. כשנכנסתי לעולם ה-NLP, אחד הדברים הראשונים שלמדתי היה הנחות היסוד המופלאות של הגישה. אחת מהן היא "לכל אדם יש את כל המשאבים הנדרשים כדי להשיג את התוצאות הרצויות לו". ההנחה הזו מתחברת באופן מפליא ללמידה המשמעותית שעשיתי שנים קודם לכן, שאני סומכת על עצמי באופן מלא, שבכל רגע נתון אדע להתמודד עם כל אתגר שהמציאות תציב בפניי.

אחד האתגרים המשמעותיים שהמציאות הציבה בפניי, לפני עשור היה להגשים את חלום האימהות שלי: כשהגעתי למצב הרצוי שבו הרגשתי מוכנה לממש את החלום – המציאות טפחה על פניי ועולם הרפואה והמדע קבעו ש-"איחרתי את הרכבת". שום דבר לא היה יכול לעצור אותי. המסע הראשון לאימהות ארך חמש שנים ארוכות של למעלה מ- 25 טיפולי הפריה עד שהגיע לעולם בני אריאל ולפני כ- 11 חודשים הגיע לחיי התינוקת שלי - שלי הקסומה.

8. לשתף תמיד את מה שאני מרגישה. להשאיר את ה"רעל" בפנים – הוא מקור לכל תחלואי החיים. אחת הלמידות השגויות (מיני רבות), שהילדות נטעה בי הייתה להשאיר הכל בפנים. לשתוק, לעצור את הדמעות. פעמים רבות, שכשהייתי חוטפת מהלומה מאמי, נדרשתי לבכות בשקט ולא להרעיש יתר על המידה. כשצעדתי במסע הגדילה שלי, למדתי שהמקור לכל תחלואי החיים מבחינה בריאותית, נפשית ורגשית – זה להשאיר הכל בפנים. לימדתי את עצמי לשתף את עצמי. אין טעם לשתות את "הרעל העצמי" הזה ולצפות שמשהו ישתנה לטובה. חשוב לשתף, לאפשר לעצמך להרגיש ולהשמיע את קולך החוצה.

9. עדיף להיות "חכמה" מאשר צודקת. אחת הסיטואציות המצחיקות, שחוזרות על עצמן פעמים רבות היא כשאני עומדת בתור לקופה בסופרמרקט. תמיד יהיה איזה מישהו, שיופיע משום מקום ויגיד: "אני הייתי כאן לפניך. רק הלכתי להביא משהו". מכירים את זה? ואז עוד לפני שאני פותחת את הפה, הוא ממשיך לגבות את עצמו בהוכחות, צידוקים ו.... אני תמיד חותכת אותו ואומרת ברוגע: "בבקשה, אני לא מתווכחת בכלל. הבריאות שלי הרבה יותר חשובה מאשר להיות לפניך". ואז יש שקט. במשך שנים הייתי צודקת והיו לי את כל הסיבות, ההוכחות והצידוקים לכך שאני צודקת לגבי העבר שלי. ברגע שהבנתי שה"צדק" שלי יוצר שידורים חוזרים של תסריט העבר – לתוך העתיד שלי, זה היה הרגע שהחלטתי להיפרד ממנו. חלק גדול מאיכות החיים שלי הוא בזכות התובנה החשובה הזו, שמלווה אותי במשך שנים. "צדק" לא מקדם אותנו לשום מקום שמיטיב איתנו.

10. להכיר בגדולה של עצמי – זו לא יהירות. אחד הדברים שמאפיינים אותי הוא היכולת שלי להתלהב בשניות, בדיוק כמו שילד קטן מתלהב בשמחה וזה מופיע הרבה כשאני שומעת על ההצלחות של הלקוחות שלי. למרות שאני עוסקת באימון וטיפול כבר שנים רבות, בכל פעם שלקוח שלי משתף אותי בפריצת דרך משמעותית, אני רוצה לעלות על גגות העיר ולצעוק מרוב אושר. היו פעמים, ששיתפתי ברשת הצלחות והישגים של לקוח מסוים, ובין היתר, הבעתי את ההתלהבות שכך שהצלחתי להביא את הלקוח להישג הרצוי לו (במילים אחרות: קצת "עפתי על עצמי"). השיתופים האלה תמיד היו מעוררים אנשים, שכתבו לי באופן פרטי ש- "כל הכבוד לי על ההצלחה, אבל חשוב להיות צנועה ולא להיות יהירה ולא להתפאר בעצמי" וכו'.

כמובן שהייתי מגיבה לאותם אנשים ואני אומרת בדיוק את מה שכתבתי להם אז: במשך שנים עבדתי קשה כדי להכיר בגדולה שלי, להיות נוכחת לדרך שעברתי וליכולות שטמונים בי ואם אני מתלהבת מהצלחה שתרמתי לה, זו לא יהירות – אלא הכרה במי שאני. במילים אחרות – אי אפשר להתווכח עם תוצאות ואם אפשר לחגוג אותם אז עוד יותר טוב!

אשמח לשמוע לאיזו תובנה התחברתם במיוחד


לקבלת כלים, חומרי ידע וסרטונים בעתיד - כתבו לי כאן

88 צפיות1 תגובות
צרו קשר

לקביעת פגישה התקשרו: 052-5918401

​© 2020 by Tamara Hermon | www.lovewins.co.il

.