בעשורים האחרונים, נעשו מחקרים רבים, שהתחקו אחר פיצוח הנוסחה
של זוגיות מוצלחת. האם ישנה נוסחה כזו?
פרופ' ג'ון מרדכי גוטמן, הינו פסיכולוג ומתמטיקאי שחקר את נושא הזוגיות כ-35 שנה וחיפש נוסחה מדעית לסוד הצלחת הנישואין או כישלונם. במחקר, הוא ערך תצפיות ותיעד בווידיאו יותר מ־3,000 זוגות נשואים, כשהם מתווכחים במשך 15 דקות על נושאים יום –יומיים.
במהלך המחקר שלו, מ-עבר להבעות הפנים, הוא מדד בזמן הויכוח מדדים של לחץ הדם, רמת ההזעה וחום הגוף ואיגד את כל הנתונים לנוסחה מתמטית , שבאמצעותה הוא אפיין את סגנון הויכוח הייחודי של כל זוג וזוג – מה שהוא מכנה : ה- DNA של היחסים.
פרופ' גוטמן גילה שלא היה לו צורך לדעת מה תוכן הויכוח אלא מספיק להתבונן בזמן ויכוח על הבעות הפנים ושפת הגוף של הזוגות כדי לדעת אילו נישואים יחזיקו מעמד ואילו יתפרקו בתוך 15 שנה. הוא טען ש-"כל הגורמים שמכשילים נישואים או שמבטיחים קשר יציב וחם נמצאים בשפת הגוף בדקות הראשונות של המריבה".
ויכוחים של נישואין שנועדו להצליח
המחקר גילה כי זוגות שנועדו להצליח הם אלה, שלמרות הוויכוח וחילוקי הדעות שיש ביניהם, הם עדיין שומרים בזמן הויכוח על יחס חיובי אחד כלפי השני, מגיבים בנימוס, בכבוד ובהערכה הדדית, מהנהנים בראשם לאות הקשבה ואישור לדברי בן/בת הזוג למרות חוסר ההסכמה. כמו כן, הם גם מסוגלים לצחוק ולגלות חיבה אחד לשני. הזוגות שנועדו להצליח הם אלה שידעו לזהות את השלב בו המריבה מידרדרת לפגיעות ועלבונות וידעו לעצור אותה בבת אחת ולשקם את המצב במקום לתת לו להחמיר ולהידרדר.
המחקר העלה דרך נוספת שמנבאת את עתיד הנישואין והיא התגובה של הזוגות לשאלה: "איך הכרתם?".
גוטמן תיעד בוידאו את הזוגות וביקש מהם לספר על הפגישה הראשונה שלהם בפירוט – איך הם הרגישו ומהן החוויות הזוגיות המשמעותיות, שהיו להם גם בתקופה שבאה בעקבות המפגש הראשוני.
הממצאים העלו שזוגות מאושרים תיארו את הפגישה הראשונה בפרטי פרטים, באופן חיובי, הביעו געגועים לתקופה הראשונית שבה הכירו זה או זו , צחקו והחמיאו אחד לשני. בתיאור, הם חזרו על המילים "אנחנו" ו-"שלנו", שהדגישו את חווית ה"ביחד" שלהם.
לעומתם, זוגות לא מאושרים, שעתידים להתגרש, תיארו את הפגישה הראשונה בפרטים מועטים, והרבו לתאר אירועים שליליים משותפים.
כמו כן, דבר שאפיין את הזוגות הללו הוא שכל אחד מבני הזוג דיבר על הקשיים של עצמו בלי לראות את הקשיים של הקשר הזוגי. הם הרבו להשתמש במילים: "אני", "אתה", "שלי" ו-"שלך".
סימנים שמנבאים פרידה
פרופ' גוטמן מצא במחקרו 4 דפוסים של אינטראקציה בינאישית בקרב הזוגות שהתגרשו בסופו של דבר
ואלה ארבעת הסימנים:
1. ביקורתיות
מצב שבו כל אחד מבני הזוג ממוקדים בהאשמה של הצד השני, מבלי להסתכל על האחריות שלהם בסיטואציה. משפטים כגון: - "אתה תמיד משאיר את הכלים בכיור" - "לא אכפת לך ממה שקורה איתי" - "את בדיוק כמו אמא שלך!" וכדו'
2. בוז
מצב שבו האינטראקציה מאופיינת בהבעת זלזול, עוקצנות, ציניות ולגלוג כלפי בן /בת הזוג הבאים לידי ביטוי הן באופן מילולי והן באינטונציה של הקול ו/או גם בשפת הגוף ( לדוגמה: גלגול עיניים שמביע זלזול וכו'). האינטראקציה מסוג זה קשה לעיכול משום שההשפעה של שפת הגוף גדולה יותר מאשר של הביטוי המילולי ותגובת הבוז פוגעת בדימוי העצמי של בן / בת הזוג.
3. מגננה
מצבים שבהם כל אחד מבני הזוג מתווכח, מתבצר בעמדה שלו, מעלה תירוצים להתנהגותו במקום להכיר באחריות שלו בסיטואציה הנתונה. מצב של מגננה יכול להתבטא גם בשליפה של מקרים מהעבר וניהול פנקסנות בזמן ויכוח, לדוגמה: "אני לא התייחסתי? ומה עם חוסר ההתייחסות שלך אליי לפני שבוע?"
4. התעלמות
מצב שבו בזמן ויכוח אחד הצדדים נאטם ונאלם בשתיקה. התעלמות יכולה להתבטא גם בהתנהגות המוכרת של "שוברים את הכלים – ולא משחקים", בה אחד מבני הזוג מנתק תקשורת, קם ויוצא מהמרחב המשותף (לדוג' – עובר לחדר אחר או יוצא מהבית) ומתחיל להתעסק בפעילות אחרת בשתיקה.
הנוסחה לנישואים מאושרים
מתוך המחקר שהתפרש על עשרות שנים, גוטמן יצר נוסחה, שמנבאת זוגיות מוצלחת לאורך שנים והיא מכילה את המאפיינים הבאים.
כבוד והערכה – לשמור על הכבוד וההערכה כלפי בן / בת הזוג גם במזן ויכוח או כאשר מתגלים חילוקי דעות וחוסר הסכמה.
שימוש בהומור – לדעת להשתמש בהומור גם בזמן ויכוח, להצליח "לראות את המפה" של האחר ולגלות אמפתיה גם אם יש חוסר הסכמה.
שימוש בשפה – לדעת להשתמש בזמן ויכוח במילים ברבים (ולא ביחיד) כמו "ביחד", "אנחנו", "שלנו". לדוגמה: במקום לומר: "אתה צריך לעשות" לומר: "אנחנו צריכים לעשות" וכדו'.
חשיבות הזוגיות - לשים במקום הראשון את הקשר הזוגי ולתת לו חשיבות ראשונית ולא לראות רק את הצרכים האישיים של עצמי.
לראות את הטוב – בזמן ויכוח יש נטייה אוטומטית, לראות את הכל בשחור-לבן וחשוב לדעת להסתכל, גם ברגעי התסכול, על הצדדים הטובים שהיו וישנם בבן / בת הזוג.
ליצור גשר – בזמן ויכוח חשוב להסתכל דרך העיניים של האחר ובמקום להאשים אותו, חשוב למצוא דרך מגשרת בין שתי העמדות השונות, להבין את הכאב והתסכול של בן / בת הזוג ולחפש דרך שעונה על הצרכים של שני הצדדים.
לעצור לפני המפולת – כאשר הויכוח מתחיל להידרדר לכיוונים הרסניים, חשוב לדעת לעצור בזמן.
להפריד בין הויכוח לאדם – בזמן מריבה, לדעת להפריד בין ההתנהגות של בן / בת הזוג, שמעוררת בנו תסכל וכעס לבין האישיות שלו ולהימנע מהעברת ביקורת.
להמשיך את התקשורת הרציפה – במצבי קונפליקט, שאינם נפתרים במהרה, חשוב להמשיך להקשיב לאחר, לעשות מאמצים להבין את נקודת מבטו (גם אם לא מסכימים איתה). לא להימנע, או לברוח מתקשורת ובטח שלא להתעלם כי זה יוצר בצד השני תחושה ביטול וחוסר חשיבות, שמשאירים השפעה עצומה ויוצרים משקעים עמוקים, שקשה לצאת מהם.
למצוא את דרך המלך – לדעת למצוא את הדרך להתפייס אחרי ויכוח ולהתמקד בסיום המריבה בצורה המיטבית ביותר מתוך מטרה לחזור לקשר מיטיב לשני בני הזוג.
לסיכום, אין קיצורי דרך כשמדובר בזוגיות מוצלחת לאורך שנים ומאחורי המחקר של גוטמן, בשורה התחתונה, הדבר החשוב ביותר הוא שעל מנת להצליח לשמר זוגיות מהנה שיש בה אהבה, חברות, תקשורת מיטבית וסיפוק מיני – נדרש להשקיע עבודה ומאמץ מרובה לאורך שנים ובהתמדה.